<h1>או"ז הלכ' שבת סימן מ"ב</h1>
<h2>דף מ:</h2>
ומנהגנו בארץ כנען לאחר שגומר כל הקדיש מתחיל ש"צ ואומר בקול רם אין כמוך כו' והצבור עונין אחריו פעמים ויש מקומות שאין עונים אחריו [רק] פ"א ולאחר שגמרו אין כמוך מלכותך אב הרחמים מיד הולך אחד מחשובי הקהל ומוציא ס"ת מארון הקודש ונותנה לשליח צבור ודרכם לקנות מן הקהל שירשוהו להוציא ס"ת מארון הקודש ולתתה ביד שליח צבור ומנהג כשר הוא וכבוד התורה הוא וראיה לדבר דתנן בפ' ואלו נאמרין [מ' ע"ב] ברכת כה"ג באיזה צד חזן הכנס' נוטל ס"ת ונותנו לראש הכנס' וראש הכנס' לסגן והסגן נותנו לכה"ג וכו' וה"נ תנן התם גבי פר' המלך [מ"א ע"א] ואמרי' נמי במס' סופרי' בפ' ולמה אמרו [הלכה י"ד] אינו מן המובח' שיעמוד החזן יחידי לפני התיב' אלא שיעמדו עמו א' לימינו וא' לשמאלו כנגד אבות וכתיב נמי ברוב עם הדרת מלך. סתם חזן היינו שליח צבור חזן הכנסת היינו מה שאנו קורין שמש. ואחר שיקבל ס"ת הניתנה לידו פותח ואומ' בקול רם שמע ישראל כו' ועונין הצבור אחריו ושוב אומר אחד אלקינו ועונין הצבור אחריו כו' ואח"כ אומר גדלו לה' אתי כו' והעם עונין רוממו ה' אלקינו כו' על הכל יתגדל הכל הבו גודל כו' וקורין בתורה. ובני רינוס אין להם מנהג זה אלא כשגומר ש"צ תפילה אומר קדיש ומוציא ס"ת ואומ' גדלו לה' אתי כו' ובמס' סופרי' יש סמך למנהגנו אלא שלשם מוסיף פסוקים הרבה וגם לשם משמע שהמפטיר היה אומר כל אלו הפסוקים ומשמע לכאורה דלאחר הקריאה הי' מנהגם והכי איתא התם בפ' ולמה אמרו [הלכה ח'] המפטיר בנביא הוא פורס על שמע באיזה שמע אמרו בשמע של ס"ת היכי פתח אשרי יושבי ביתך ואח"כ עומד המפטיר ואומ' אין כמוך באלקים ה' ואין כמעשיך מי כמוך באלקים ה' וגו' מלכותך מלכות כל עולמים כו' ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום אתה הוא אלקים לבדך אתה עשית את השמים כו' וצבא השמים לך משתחוים מיד נכנס ואוחז המפטיר את התורה ואו' שמע פסוק הראשון בנעימה ואף העם עונין אותו אחריו וחוזר ואומר אחד אלהינו גדול אדוננו קדוש אחד אלהינו רחום אדוננו קדוש אחד אלהינו גדול אדוננו קדוש ונורא שמו [עי' הגי' שלפנינו] כנגד שלשת אבות וי"א כנגד שלש קדושות וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות אלהים מי כמוך ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור הכל תנו עוז לאלהים ותנו כבוד לתורה גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו וצריך להגביה את התורה בשמע ישראל ובאילו יחודין שלשה ובגדלו לה' אתי ועוד צריך על הכל יתגדל כו' ואח"כ מגביה את התורה למעלה ואומר אחד אלהינו גדול אדוננו קדוש ונורא שמו לעולם ועד ומתחיל בנעימה [ואומר] ה' הוא האלהים ה' שמו ואח"כ עונין אותו העם ואומר וכופלו ועונין [אותו] פעמים מיד גולל ס"ת עד שלש דפין ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה לכל אנשים ונשים לראות את הכתב ולכרוע ולומר זאת התורה אשר שם משה לפני ב"י ועוד אומר תורת ה' תמימה כל הפסוק והמפטיר נותנו לחזן הכנסת והוא אחר [לפנינו הגי' חוזר] התורה לכסות ראשי הקרואין שאין כבוד להיות התורה יחידה כו' החזן יחידי כו' ע"כ לשון מסכת סופרים.
